שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). ק״ק אהא דקבעו חז״ל פרק לדיני שילוח הקן לעצמה, ולא לשארי מצות ככיבוד או״א וכדומה, אע״ג דמצויין כמותה? ב). הדבר אברהם והאור שמח האריכו בביאור הסוגיות בשילוח הקן עפ״י החילוק בין שני הטעמים שהבאנו למצות שילוח הקן בשיעור לדף קל״א, אי היא כהחת״ס משום רחמים על האם כשרוצה לאכול ביציה, או אי היא להיפך כהחוות יאיר עפ״י התיקונ״ז כדי לעורר רחמים למעלה ע״י על השכינה בגלות במעשה האכזרי של השילוח (אשר מקושר לזה דלא חזה התורה בהעופות כבע״ח ממש שנבראו מהרקק, ועיין בשיעור לזבחים דף ס״ט-ע׳). והחת״ס דן אי תלוי בהמחלוקת בין ת״ק ור׳ יהודה אי היא לאו הניתק לעשה. ושד״ל והנצי״ב ביאר דהטעם היא על שמירת הקן שאין ליטול האם כשכל הטעם שמוצא אותה היא מחמת שנשאר לשמור על בניה, ואין לשבור הקן לגמרי, אשר לכן י״ל דתיארו חז״ל את המצוה כשילוח ״הקן״ אשר העיקר היא האם (וכמו שעיקר ה״בית״ היא האשה וכבריש יומא), וכעין הפסוק בישעיה (ט״ז ב׳). ג). תוס׳ הביא דהריב״א דסבר דהא דעשה אינו דוחה ל״ת ועשה היא דהלאו שבה כמאן דליתיה דמי ואכן אינו לוקה עליו ע״י העשה שכנגדה, ורק העשה שבו מעכב העשה האחר מלדחותה. ולכן קבע הש״ס בפסחים דף מ״ז ע״ב דאינו לוקה על הל״ת של חרישה ביו״ט כיון דיש עשה של כיסוי הדם נגדה, אע״ג דיש ג״כ עשה בחרישה ביו״ט. והקשה התוס׳ דהא בסוגייתן משמע דאע״ג דהעשה של טהרת מצורע דוחה העשה של שילוח הקן, אפ״ה אינו דוחה הל״ת שבה אי לאו דכבר עבר ושקלה? ותי׳ דאע״ג דלגבי מלקות הוי הלאו כמאן דליתיה ולא לקי, אבל לא דחה העשה לגמרי. ותוס׳ בקידושין דף ל״ד הביא מר׳ יוסף איש א״י דחלק אהריב״א דכשצוה התורה ל״ת על עשה נעשה כיחידה אחת ול״ת אלימה ואין לחלקם, ולכן אין עשה דוחה ל״ת ועשה, ואף באיסור עשיית מלאכה ביו״ט לנשים דהוי רק ל״ת לגביהן דהעשה שבה היא מצות עשה שהזמן גרמא, כיון דהל״ת שבה נעשה ל״ת אלימה ע״י העשה שעמה. והקובץ הערות (סימן ס״ט אות ט׳) הבי…