שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). כדהבאנו בשיעור לדף פ׳ הביא הרשב״א (ח״א סימן צ״ח) ראיה מכח המשיכה של המַגנֵט להא דקיימת כח מיסתורין למעלה ממערכת הטבע שקבע אריסטו והמדענים, שלא ידעו להסביר אופן פעולתה אז באופן מדענית אחרת. והיא דבימיהם פירשו תופעות הטבע בדגם של מעל-טבעי הפועלת על העולם, דלא התפתחה עדיין המדע כ״כ בימיהם להבין ולהסביר למה פועלת הטבע כמו שהיא פועלת בחקיה. ורק בזמן הקדמה של תקופת ההארה אז התקדמה מדעת בני אדם יותר ויותר עד שטען ניטשה בעד ״מיתת האל״(עפ"ל), שהיא הענין שאין בני אדם צריכין לסמוך על שום הסבר על-טבעי בתופעות הטבע. וזהו דהתנגד הרשב״א ג״כ למערכת טעמי המצות של הרמב״ם, כיון דהדגם שלו על הטבע היתה בהכנסת ענין המיסתורין אליה שא״א להסבירה באופן אחרת, וכמו״כ היא לגבי טעמי הנורמות שאיננה רק לפי הסבר של מערכת גמורה הסבירה לבני אדם, אלא דיש בה ג״כ חלק של מיסתורין הנעלמה. (ועיין בדברי ד״ר יאיר לורברבום בכל זה.) וזהו נמי דסבר הרשב״א דהא דרואין דהטריפות שמנו חז״ל שחיין, אעפ״כ צריכין אין אנו רואין כהוגן בזה דקיימת המיסתורין בה שאין אנחנו עומדין עליה. משא״כ הרמב״ם בהל׳ שחיטה (פ״י הי״ג) פסק בזה דאכן חי באמת ואינו כמו המדע החסירה שבימיהם, אבל אפ״ה כיון דכבר איפסק כן אינה בטילה, דא״כ תתבטל כל יציבתה של מערכת החוק (ואכן קיימת השאלה לגבי הכנסת מדע ימינו אל תוך דיוני הלכה אי עכ״פ מועיל להקל מעמדה כלפי הלכות אחרות וכדומה). אבל האגרות משה סבר דבימינו בהוכחות המדענים אכן היה הרשב״א מודה לדברי הרמב״ם בזה, דעמדתו נבע רק מזה שלא ידעו להסביר את כל זה באופן מדענית אחרת. ב). כדאמרנו בשיעור לדף קל״ז ובשיעור לדף קל״ח הא דשיבח ריב״ז את תלמידו ר״א הגדול דהוא בור סיד שאינו מאבד טיפה, הוא דר״א שמר בדייקנות מאד על השמועות שלא לשנותם ולהרחיבם, משא״כ ר׳ יהושע אחז בכח החידוש להרחיב השמועות שקיבל. וזהו דמצינו בי…