שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: ד״ר ישראל תא-שמע הביא בכנסת מחקרים על חכמי מזרח (פ״ד עמ׳ 34) דר׳ בנימין מטולדו כשהגיע לדמשק בשנת 1165 למס׳ הזכיר את ר׳ יוסף בר׳ יהודה אבן פלאט שהיה ראש ישיבה שם. והביאו ג״כ ר׳ יהודה אלמדארי על הרי״ף מספרו שחיבר על הרי״ף. וביאר ד״ר תא-שמע דבא מטוניס לספרד וגר ג״כ בנרבון בפרובנס (אשר ר׳ אשר בר׳ שאול מלוני״ל והראב״ד השני והשלישי מפרובנס הביאו אותו ג״כ), ומשם נסע לדמשק (ואפשר שנסע אח״כ לא״י). והראב״ד השני בספר האשכול דן על איזה מצות מברכין ברכת המצות, ודן בזה מר׳ יוסף בר׳ יהודה אבן פלאט ומר׳ יצחק בר׳ אבא מארי בעל ספר העיטור. והבעל העיטור קבע דמצות שתלויים באחרים, כצדקה וביקור חולים, אין מברכין עליהם, משא״כ מצות שתלוי בינו לבין עצמו. והרשב״א (ח״א סימן י״ח) הביא, וכן הביא האבודרהם, דהשיב ר׳ יוסף בר׳ יהודה אבן פלאט דאין מברכין על מצוה שתלוי בידי אחרים דהיא מפני שאפשר שלא יתרצה בו חבירו ואפשר דתתבטל ולא תתקיים. וההר צבי במילי דברכה דן אי היא מפני חשש ברכה לבטלה או מפני דעי״ז הוי מצוה קלושה. וי״ל דא״א לקבוע כללים במתי מברכינן על המצות, כיון דכמה מהברכות המצות נתקנו בימי האמוראים והרבנן סבוראי והגאונים - והאריך בזה הג״ר דוד הנשקה במאמר ברכת המצות: הלכות ותולדותיה (סידרא קובץ כ״ז) ובספרו לבקש תפלה (ח״א) דאכן לא הזכיר ברכת המצות וברכת הראיה לא הוזכרה בהמשנה, ורק בהתוספתא – ולכן י"ל דא״א לקבוע בהן כללים במה שלא קבעו חז״ל בהתלמוד, כיון שנקבעו הברכות עליהם בתהליך לאט לאט בכמה מצות פרטיות בלי סדר (מחמת שנחרבה הביהמ״ק ובטלה פולחן העבודה ועלתה חשיבותה של קיום המצות במקומה) ואינם מוסד עתיק מימי התנאים ומקודם. ובספר הפרדס לר׳ אשר בר׳ חיים תלמיד ר׳ יהודה בן הרשב״א כתב כעי״ז דאין לטרוח אחרי הכללים בברכת המצות (ובפרט במתי מברכין בלשון ״על מצות״ או ״ל…״), והביאו החיד״א על הרשב״א. להשתתף ב…