שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). הרשב״א ביאר דהא דס״ד דנוהג מצות שילוח הקן בהקדש, היא דאכן כיון דאינו יכול לשלח האם מחמת היזקו של הקדש, אכן אינו יכול ליקח האפרוחים והביצים. וזהו כהצד שהיא מצוה חיובית ולא קיומית, דאי אין שייך המתיר בהקדש אז הא אינו צריך להתיר בכלל. ותוס׳ הביא מרש״י דהא דדרש הש״ס דאין שילוח בהקדש היא מכיון דלא אמרה תורה שלח לתקלה. ותוס׳ פי׳ דהיא מכיון דאינו יכול לשלח אלא להביאו להגזבר. ב). הרמב״ם סבר דהבה״ג מנה הריגת בי״ד בכל עבירה את העוברים עליה כמצוה נפרדת, וחלק עליו בספהמ״צ וסבר דרק הד׳ מיתות בי״ד המה מצות נפרדות אבל לא אכל לאו ולאו שיש בה מיתת בי״ד. והרמב״ן השיג עליו דכוונת הבה״ג לא היתה למנות כל מיתת בי״ד בכל עבירה שחייב עליו מיתה כמצוה נפרדת, אלא לחלק בין שני מלאכות בשבת. והשיג על הרמב״ם ג״כ בזה דאין בכל הד׳ מיתות בי״ד משום ד׳ מצות נפרדות, אלא כולם נכללים במצוה אחת של ובערת הרע מקרביך, וכדחזינן בסוגייתן דהעוף שהרג את הנפש מחוייב להביאו לבי״ד להמיתה מדכתיב ובערת הרע מקרביך, ולא מסקול יסקל השור כבשור נגח, כיון שמפסוק הלז למידין ענין המתת הבי״ד את העושי רשעה בכלליות. ולכן יכולין להמיתו בכל מיתה שאתה יכול אי אינם יכולין לקיים בו הדין הפרטית, כיון דכל המיתות בי״ד נכללין בעבירת הרע מקרביך. והמגילת אסתר תי׳ דהא דמנה הש״ס בסוגייתן הפסוק של ובערת הרע מקרביך, דרק הד׳ מיתות בי״ד המה מצות נפרדות שמוטלות על הבי״ד, משא״כ ובערת הרע מקרביך היא מצוה שמוטל על כל יחיד להביאם לבי״ד לבערם כבסוגייתן. והרמב״ם בהל׳ נזקי ממון (פ״י ה״ז) פסק דאי השור הנגחן טריפה אין הורגין אותו, והשיג הראב״ד עליו דהא בסנהדרין פסק הש״ס דאדם טריפה שהרג לפני בי״ד חייב מדכתיב ובערת הרע מקרביך, וכמו״כ בשור טריפה שהרג בפני בי״ד. והמ״מ תי׳ דזהו רק באדם דכתיב ביה ובערת הרע מקרביך. והריטב״א העיר מסוגייתן דובערת הרע קאי ג״כ על עופות ובע״ח אע״ג דנאמר באד…