שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). כדאמרנו בשיעור לדף ב׳ חידש הנצי״ב דלרש״י חידש סוגייתן עוד טעם למה אסור למכור בהמה גסה לגוי, לבד מטעם נסיוני דהישראל יחמר בה בשבת קודם שמכרו לו, אלא משום דמפקיעו מקדושת שמירת שבת. ולכן דן סוגייתן אודות מכירת עובר ג״כ שהיא ג״כ עובדת בשבת, אע״ג דלא שייך ביה טעם נסיוני. וי״ל דהא דאסרו מחמת נסיוני והפקעת קדושת שמירת שבת למכור בהמה גסה לגוי, היא כדכתב ד״ר יצחק גילת בספרו פרקים בהשתלשלות הלכה אודות תקנות איסור שבות, כמו הא דאסרו ההשתמשות בכלי שיר ולירכב על סוס בשבת מחמת חששות רחוקות. וביאר דאלו התקנות כבר היו הלכות קדומות בכלל ישראל קודם שבאו חז״ל, וכדקבעו חז״ל את מערכת המלאכות של שבת והגדרותיהן לא היו יכולין לאסור אלו הדברים שאינן בכלל ההגדרות של המלאכות של שבת שלהן, ולכן נתנו הטעם לזה דהמה משום שבות מחמת אלו הגזירות. והיא דאלו השבותים המה סתירות לענין מנוחת השבת, וכיון דאינן בהגדרת שום מלאכה הוצרכו לחפוש אחר טעם לאוסרן. וזהו כדהביא הריטב״א בר״ה דף ל״ב המרגניתא טבא מרבו הרמב״ן דקיימת שני ענינים בשמירת שבת: האיסור מלאכה ומנוחה. ולכן אף בדבר שאינו אסור מחמת מלאכה, אפ״ה אסור אי אינו מתאים להמנוחה בשבת. ולפי כל הנ״ל י״ל דזהו הא דאסרו מכירת בהמה גסה לגוי, שהיתה הלכה קדומה כבר בישראל שלא למכור להם דברים שמעניקין להם מעמד חברתי כמו בהמה גסה, וכדי להפרידן מהעכו״ם שבסביבותיהן כהחרמת עוע״ז באופן קלושה, וחיפשו אח״כ בתר טעם לזה (ובפרט שכבר נקטי דאין הגוים עובדים ע״ז אלא מנהג אבותיהם בידיהם). ואכן מצינו דבהגלות גזרו הגוים על ישראל שלא ימכרו להם בהמה גסה וכלי נשק וקרקע, שמעניקין להם מעמד חברתי חשובה. ולכן הותר ר׳ יהודה למכור להן בהמה שבורה שאינו מעניק להן מעמד חברתי. וזהו דנחלקו חכמים על ר׳ יוסי בן בתירא בתוספתא בע״ז (פ״ב ה״א) ובירושלמי (פ״ו ה״ב) דר׳ יוסי בן בתירא מתיר בסוס שאינו עושה מלאכה שחייב עליו חטאת בשבת,…