שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: היעב״ץ, אשר קיבל את חכמת הקבלה ותיאר מי שמכחיש בה כמין ואפיקורוס, הדפיס בשנת תקכ״ח באלטונא ספרו מטפחת ספרים, אשר עירער בה אהא דהעניקו חיבור הזוה״ק לרשב״י ותלמידיו. (וזהו בתוך התאבקותו ופולמוסו נגד כת ש״ץ דסבר דכל קילקולם באה מחמת אדיקותם בספר הזוהר. ובזה עירער נגד כת החסידות שאדיקין בה ביותר, וקיבל נגדם בספרו לחם שמים.) אבל אפ״ה לא קיבל עדותה של אלמנת ר׳ משה די ליאון שהביא ר׳ יצחק דמן עכו שנתחבר ע״י בעלה. וביסס ראיותיו אהסתירות שבין מימרות מרשב״י בהש״ס נגד מה דאיתא בהזוהר. וג״כ טען טענות פילולוגיים בהלשון שבהזוהר, כמו תיבת ״שנגה״ שהיא משפת פורטוגזית, ומונחים פילוסופיים מימי הביניים. ועירער ג״כ על הסדר הדורות שבה שהביא דברי אמוראים שלאחר ימי רשב״י והזכיר דת האיסלם שקמה רק בימי הגאונים, ושג״כ יש בה טעיות בטופוגרפיה של א״י שא״א שהיא מימי רשב״י שחי שם. וטען דהושפעה מהכוזרי ודברי שמואל הנגיד. וקבל נגד ההגזמות דכתיב ביה כגון מאן פני אדון ה׳ זהו רשב״י, דהיא כגידוף. ולכן אסיק דיש בהזוהר ג׳ חיבורים ושלבים: גוף הזוהר שהיא רובד קטן מתקופת תנאים וממסורות רשב״י, ואח״כ שלב שני מימי האמוראים או סבוראים וגאונים (שאפשר שהיה אז איש עם שם ר׳ שמעון בן יוחאי ג״כ), שנתחברה בהשפעת מגידי שמימיים עם שיבושים. ואח״כ יש בה שלב שלישי של התיקוני זוהר והרעיא מהימנא (שנתערב עם שארי הקטעים שבה ע״י הדפוס) שהיא מחכם ספרדי בסוף מאה הי״ג מר׳ משה די ליאון או ה״נביא״ מאוילה (ואכן יש בה נבואה על הופעת כת ש״ץ). והחתם סופר כתב על דבריו (או״ח סימן קצ״ז) שדבר גדול דיבר הנביא והלא ישתומם רואיו ודי לחכימא. וד״ר משה אידל ביאר דעיקר ענינה של ספר הזוהר היא למצוא טעמי המצות, כדרכו של הרמב״ם ורק ששינתה ממנו עפ״י דגמה הקוסמולוגית של הספירות וכו׳. וזה היה ג״כ עסקן של המקובלים כדמצינו בספר הבהיר ובספרי ר׳ יצחק סגי נהור ותלמידי…