שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). הרמב״ם בהקדמתו לפירוש המשניות ביאר דהא דסידר ר׳ יהודה הנשיא מס׳ בכורות לאחר מס׳ חולין, היא משום דזהו סדר הפסוקים בדברים פ׳ ראה דלאחר שפירט הכתוב דיני זבחים מנחות וחולין פירט בכורות ומעשרות (וזהו אע״ג דדרש הש״ס הלכותיה מהפסוק בספר ויקרא). והחוקרים ביארו דהיא משום סדר אסתטי שבה, והיינו שמספר פרקיה של מכילתין היא הכי גבוה בסדר קדשים לאחר זבחים מנחות וחולין; וכדביארו רב שרירא גאון והרמב״ם דנתקבלה המשנה בישראל מחמת יופי הסידור והלשון שבה. (והיא כעין מה דפירש״י דהתחיל מכילתין עם פדיון פטר חמור כיון דזיטרן דיניה, והיינו דיש לה בתוכה סדר אסתטי.) וי״ל שסידר רבינו הקדוש מס׳ בכורות לאחר מס׳ חולין מפני דכדאמרנו בשיעור לחולין דף ע״ח מס׳ חולין עצמה נתחלקה לשני חלקים: החלק הראשון אודות רדייתו עליהם לאוכלם כאובייקט בפרטי הדין שפירטה, וחלק השני מפרק אותו ואת בנו ולהלן היא כפיוס להבהמה שצריכין לדאוג עבורם ומצומצם שליטתו עליה וצריך להחשיבה וליתן מהם לעובדי ה׳ וכו׳ כסובייקט. ומכילתין הוסיף אח״כ אחלק השני של מס׳ חולין דבהמה הראשונה הבכור היא קדוש מרחם וקדושתה אינו מיוזמה שלו וצריך ליתן כולה לכהן ואין לו בה שום חלק. ואפשר דלכן התחיל מכילתין עם הדינים האיך נפטר האדם מחיוב זו, כיון דכל החיוב הלז אינה מיוזמתו. ב). בבכור אדם יש בו מעלה לירושה ונחלה שזה תלוי בבכור לאב ונתבאר דיניו בב״ב פרק יש נוחלין, ויש בו מעלה לקדושה לפדותו למתנת כהונה שזה תלוי בפטר רחם לאמו; ומוטלת החוב על אביו לפדותו ועל הבכור אי לא פדאו אביו. ובבכור בהמה טהורה אי תם היא בעי הכהן להקריבו במקדש בטהרה, ואי בעל מום היא אינו יכול לפדותו ולעבוד בו ואוכלו הכהן במומו. ובפטר רחם חמור הטמאה בעי לפדותו בשה וליתן השה לכהן. ג). תוס׳ הביא בשם ר״ת דהא דלקח העובר מגוי או מכר העובר לגוי היא שמכר לו הגוף לקנין פירותיה ויש לו חלק בגוף האם ועי״ז קונה העובר, דאל״ה לא…