שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). כדאמרנו בשיעור לדף קל״ו י״ל דאי חיוב ראשית הגז היא כתרומה ליתן החפצא לכהן אז הוי כתרומה דהיא חובת הארץ ונוהג רק בא״י, אבל אי היא חובה על הגברא משום שיכיר יבולו וברכתו מה׳ בעת חג הגז, וכביכורים בעת בצירת שדהו, אז הוי חובת הגוף שנוהג גם בחו״ל, וזהו שיטת ב״ש. וי״ל עוד בזה דאכן ר׳ אילעאי סבר הכי כב״ש, דהוא אביו של ר׳ יהודה דאכן אחז בההלכה הקדומה של ב״ש וציטט כמה הלכות מב״ש בשם אביו (ועיין במבוא לסדר קדשים חי״ט). ב). תוס׳ ביאר דהא דדימה הש״ס ראשית הגז לתרומה לחייב עליה חומש, אע״ג דחומש בתרומה אינו שייך אלא באכילה, הנאת ראשית היא אכילתו. וי״ל דזהו כהרמב״ם שהבאנו בשיעור לדף קי״ד בדעת ר׳ אבהו דאכילה היא בסוג הנאה ועיקר הנאה היא האכילה, ובראשית הגז שאין שייך בה אכילה הוי עיקר הנאתו הנאת לבושו. ג). הצפנת פענח בהל׳ מתנות עניים (פ״א ה״ב) דייק דסבר רש״י דבעינן להפריש ראשית הגז, דלא כתוס׳ בב״ק דף ס״ו וכדהבאנו בשיעור לדף קל״ה. אבל דחה את זה דאינו מוכרח, דרש״י פי׳ כן אליבא דר׳ אילעאי דדימה אותה לתרומה כחובת הארץ, ואליביה אכן בעינן להפרישה משא״כ לרבנן אפשר דמודה לתוס׳ דלא בעינן להפריש. והאריך הגר״ח קנייבסקי בדרך אמונה (הל׳ ביכורים ריש פ״ג) ובשיעורי ר׳ נחום (ב״ק סימן ס״ט) בזה. ד). רש״י ותוס׳ פי׳ דנהוג עלמא כר׳ אילעאי אף במתנות דאינו נוהג בחו״ל ולא רק כוותיה בראשית הגז. וביאר התוס׳ דאע״פ דנחלקו שארי האמוראי על ר׳ אילעאי ור׳ יאשיה - במתנות שנוהג בחו״ל ובכלאים דחייב אע״פ שאין שלשתן במפולת יד - אפ״ה נהוג עלמא כהם. והרב ד״ר רועי זק במאמר השתלשלות החיוב החל בחו״ל בהפרשת ראשית הגז וזרוע ולחיים וקיבה, האריך בזה דבתקופת הגאונים נהגו ג״כ בזה שראשית הגז אינו נוהג בחו״ל אצליהם בבבל. ואכן לא הביאו השאילתות דר׳ אחאי וההלכות פסוקות וההלכות גדולות את הדין של ראשית הגז שלא היה נוהג להם אצלם (אע״פ שהיו להם הרבה צאן), וכן הביא…