שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: ר׳ אליעזר בן הורקנוס, הנקרא ר״א הגדול, היה מגדולי תלמידי ריב״ז ותיאר אותו באבות (פ״ב מ״ח) דשקול כנגד כל תלמידיו האחרים, וכדתיאר אותו בתכונה כבור סיד שאינו מאבד טיפה ממה ששמע מרבותיו, שהיא כדתיאר ר״א את עצמו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ותיאר הש״ס דהוא הוא שיצא ביחד עם רבו מירושלים לקבל פני אספסיינוס להציל את יבנה וחכמיה, והיה מיושבי לוד שהיה במעמד שלאחר יבנה. וכדאמרנו בשיעור לסנהדרין דף ס״ז, נחלשה מעמדו בהסיפור של תנור של עכנאי כיון שהיה שמרני ביותר על ההלכות הקדומות וכשיטת ב״ש ששמע מרבותיו, ולא צירף את עצמו לשאר חביריו ביבנה שהכריעו כב״ה, אשר זהו פי׳ אחת אהא דנקרא ר״א ״שמותי״ (וחכמי אשכנז פי׳ שהיא מלשון נידוי שנידוהו בהסיפור של תנור של עכנאי). ובאבדר״נ (נוסחא א׳ פכ״ה) התמרמר בעת פטירתו דהיא כאוצר ספרים ממה ששמע מרבותיו, ולא הספיק למוסרם לתלמידים מחמת שנדחה. וד״ר יצחק גילת ר״א בן הורקנוס האריך במאפיינתו של ר״א ובהא דאחז באופן שמרני בההלכה הקדומה. וכדחזינן ובתרומות (פי״א מ״ב) דסבר ר״א דדבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מי פירות מחייב בקרן וחומש אי הן מתרומה ומטמאין משום משקה, ור׳ יהושע פוטר ומטהר דרק הז׳ משקאות שמנו חז״ל מטמאין. והיא דר״א סבר ככת מדבר יהודה בזה וכדחזינן במגילת המקדש (מגילה מ״ט, שורה 9 ושורה 10) דטימאו כל המשקין. וכמו״כ סבר ר״א בפרה (פ״ב מ״א) דאסר פרה מעכו״ם, וכהקנאים שסלדו מלקבל קרבן מעכו״ם (שגרם להמרד נגד הרומיים בימיו). וזהו דסבר ר״א בב״ק דף פ״ד דיין תחת עין היא כפשוטו (אע״ג דעידנו הש״ס), והיא כשיטת הבייתוסים הקדומה וכדהביא האסכליון של המגילת תענית דקבעו ליו״ט שכנצחום החכמים בזה. והנה בסוגייתן סבר שמואל דמדאורייתא בתרומה חטה אחת פוטרת את הכרי, בלי שום דרשה מפסוק, ואע״ג דמפשטות הכתוב משמע דהיא משום פרנסת הכהן. וי״ל דהיא להוציא מזה דאכן אין ה…